פסק-דין בתיק ת"ק 27261-03-11

1.         התובע נהג במכוניתו לכיוון צומת היציאה מיבנה לכיוון בית עובד ובהגיעו לצומת, נסע בטעות כמטר או שניים למרות האור האדום ברמזור, אך נעצר מייד בשל הטעות ולפתע פתאום הגיח רכב, שהיה נהוג בידי מר אמיל דרורי (להלן:"הנתבע") ופגע בעוצמה בחלקו האחורי של רכב התובע.

            מאחר והתובע סבור, שהאחריות לתאונה ולפגיעה ברכבו רובצת על הנתבע, הגיש הוא תביעה זו לחייב את הנתבע ואת המבטחת שלו (להלן:"הראל") לשלם לו את נזקיו בסך של 5,531 ש"ח, הכולל בחובו: עלות תיקון הרכב בסך של 4,531 ש"ח, שכ"ט שמאי בסך של 450 ש"ח, טרחה ועגמת נפש בסך של 500 ש"ח.

2.         הנתבעים הגישו כתב התגנה בו סבורים הם שיש לדחות את תביעת התובע נגדם ולהצדקת סברה זו, טוענים הם, בין היתר, הטענות הבאות:

            א.         הנתבע נסע אחרי רכבו של התובע ותוך כדי נסיעה, הבחין הנתבע שרכב התובע מתחיל כניסתו לצומת למופע אור ירוק אך לאחר שנכנס לצומת התחלף האור לאדום ובמקום לפנות הצומת, בלם הוא את רכבו בפתאומיות וכתוצאה מכך, בלם גם הנתבע את רכבו.

                        לפתע, הגיח מאחורי רכב הנתבע רכב אחר שהיה נהוג בידי מר לאוניד מקרובסקי (להלן: "לאוניד") אשר פגע בחלק האחורי של רכב הנתבע וכתוצאה מכך נהדף רכבו של הנתבע לעבר רכב התובע וכך נגרמו נזקים הן לרכבו של הנתבע והן לרכבו של התובע.

            ב.         א)         הנתבע מדגיש, כי בטרם נפגע רכבו על ידי רכבו של לאוניד, לא פגע  ברכב התובע אלא נהדף לעברו כתוצאה מפגיעת רכבו של לאוניד.

                        ב)         מאחר והנתבעים סבורים, שהאחריות לתאונה רובצת על לאוניד ולא על הנתבע, החליטו הנתבעים לשלוח הודעה לצד ג' הן ל-לאוניד והן למבטחת שלו (להלן: "הפניקס").

            ג.          שני כתבי הגנה הגישו צד ג': כתב הגנה אחד שלא אומר מאומה ולא מביא גרסה כלשהי לגרם התאונה אלא הוגש על מנת "לעמוד בזמנים" ואין בחוק או בתקנות הרלוונטיות אפשרות להגיש כך סתם כתב הגנה ללא כל גרסה ולו רק כדי לעמוד בזמנים.

                        כתב הגנה השני, שהוא למעשה כתב הגנה מתוקן - גם הוא לא מביא גרסה, יען כי לטענת הפניקס, לא עלה בידה ליצור קשר עם לאוניד ולקבל פירוט על נסיבות התאונה ולכן, גם ביקשה, לדחות התביעה נגדה בשל אי שיתוף פעולה מצד לאוניד.

3.         לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, המסמכים שצורפו לכתבי הטענות ואת עדויות המעורבים בתאונה ולאחר ששקלתי את כל חומר הראיות, אני מחליט כדלקמן:

            א.         מעיון בכתבי ההגנה שהגישו צד ג' עולה, שכתבי הגנה אלה הוגשו מבלי שתובא גרסה כלשהי על האופן בו קרתה התאונה.

                        מעניין לציין, שלמרות שהפניקס לא ידעה פרטים על נסיבות התאונה לאור העובדה שפרטים כאלה לא נמסרו לה על ידי מר לאוניד - המעורב עצמו, בכל זאת הכחישה אחריות לאירוע ולמרות זאת ידעה לקבוע, שהתאונה אירעה באחריותו המלאה של הנתבע. (ראה סעיף 6 לכתב ההגנה המתוקן)

                        עוד יש לציין, שלמרות שמחד גיסא טוענת הפניקס, שלא עלה בידה לאתר את לאוניד ולקבל ממנו פרטים ולמרות שהוא לא שיתף עמה פעולה - בכל זאת ידעה הפניקס פרטים בדבר עצירתו הפתאומית של רכב התובע ועוד ידעה לציין, שהנתבע פגע בעוצמה בחלק האחורי של רכב התובע ורק לאחר מכן, משלא הספיק לאוניד לבלום - פגע ברכבו של הנתבע.

                        השאלה הנשאלת היא: כיצד זה בכל זאת ידעה הפניקס הפרטים - כפי שציינה בכתב ההגנה המתוקן?

            ב.         בכתב התביעה מביא התובע גרסה חד משמעית באומרו, שרכב הנתבע פגע בעוצמה בחלק האחורי של רכבו וכלל אינו מזכיר שהייתה תאונה נוספת בין רכבו של לאוניד ובין רכב הנתבע.

                        בעדותו בבית המשפט מרחיב התובע ואומר: "...ובלמתי מיד ואז נכנסו  בי מאחור, ממש מכה חזקה מאד..."

                        עוד מוסיף התובע בעדותו בבית המשפט ואומר, שבמקום פגש את הנתבע שפגע בו מאחור והנתבע טען שמישהו אחר נכנס בו גם מאחור. (ראה עדות התובע בעמ' 1 לפ',ש' 12- 14 - לעומת האמור בסעיף 3 לכתב התביעה).

                        התובע החליף פרטים רק עם הנתבע ולא עם לאוניד.

                        התובע לא זכר כמה מכות קיבל וטען שקיבל מכה אחת וזהו ולאחר מכן הסתחרר. (עמ' 1 לפ',ש' 14- 19)